| מה קורה כשאהבה לילד שלך מתנגשת חזיתית בערכים שלך? נדמה לי שכל הורה שקורא את "השמש לא מעניינת אותי" ספרה של יעל טבת קלגסבלד( הוצאת כנרת זב"מ. עריכה- עלמה ורדי) שואל את עצמו איך היה מגיב לו היה זה הילד שלו. הוא בנוי כשלוש נובלות נפרדות אבל שזורות זו בזו. שלושה סיפורים של אמהות לא שגרתיות לילדים לא שגרתיים. כל אחת מהן מגלה יום אחד שהבן או הבת שלה ביצעו פשע. מה תהיה התגובה של כל אחת מהן? תאמין? תתכחש? תבדוק איפה כשלה כאמא? ואולי בכלל תתנער מהבן/הבת? האם תרשה לעצמה להתמוטט? יעל טבת קלגסבלד מצליחה לעורר הרבה סימני שאלה במקומות בהם נדמה לנו שיש רק סימני קריאה. בצורה כמעט ערמומית היא גורמת לנו לראות את הדברים מנקודת המבט של אותן אמהות ולחוש חמלה. |